פסק-דין בתיק ת"צ 20727-01-10

א.         לפניי בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבה עיריית תל אביב-יפו (להלן: " העירייה" או " המשיבה") בהתאם לסעיף 11 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות" או " החוק").

ביסוד הבקשה לאישור נטענת הטענה כי העירייה שינתה שלא כדין, בניגוד לדיני ההקפאה, את שיטת החיוב בארנונה בכל הנוגע לחיוב שטחי יציע - גלריה (להלן: " גלריה") בתשלומי ארנונה (להלן: " הבקשה לאישור").

ביום 5.10.2011 מסרה העירייה הודעת חדילה בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: " הודעת החדילה"), ומשכך עניינו של פסק דין זה בגמול ובשכ"ט למבקשת לפי הוראות סעיף 9(ג), סעיף 22(ב) וסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות.

ב.           רקע עובדתי:

המבקשת היא המחזיקה של נכס ברח' דרך השלום בת"א, המשמש כחנות סיטונאית למכירת ציוד משרדי. הנכס מחויב בתשלום ארנונה על פי סיווגו כנכס עסקי.

ביום 21.12.2008 נשלחה למבקשת הודעה על תוספת לחיוב ארנונה לשנת הכספים 2009, שבה הודיעה לה העירייה כי שטח הנכס הוגדל מ-86 מ"ר ל-140 מ"ר. ההגדלה בשטח הנכס נעשתה כתוצאה מחיוב בארנונה שהוטל על שטח נוסף, המשתרע על פני 54 מ"ר, והמתייחס לגלריה שבנכס. יוער כי הגישה לגלריה שבנכס היא באמצעות סולם נייד ללא מתקן עליה קבוע לגלריה.

ביום 24.3.2009 הגישה המבקשת השגה כנגד חיובה בארנונה בגין שטח הגלריה. בהשגתה טענה המבקשת כי חיוב שטח הגלריה בארנונה הוא בלתי חוקי ונעשה תוך שינוי אסור של שיטת מדידת הנכס, בניגוד לדיני ההקפאה.

ביום 20.5.2009 דחה מנהל הארנונה את השגת המבקשת. בתשובתו ציין מנהל הארנונה כי בירור טענות המבקשת, שלפיהן חיוב הגלריה חורג מדיני ההקפאה, אינו בסמכותו של מנהל הארנונה על פי האמור בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976.

על החלטת מנהל הארנונה הגישה המבקשת ביום 15.6.2009 ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה. בעוד ערר המבקשת מתברר, הגישה המבקשת את הבקשה לאישור שלפניי - בקשה לאישור תובענה כייצוגית בסעד השבה של כ-5,300,000 ש"ח, בשם " כל מי ששילם למשיבה בשנתיים שקדמו ליום הגשת התובענה, או בחלק מהן, ארנונה כללית בגין שטח יציע (להלן: "יציע"), אשר המשיבה לא היתה רשאית לגבות עליו ארנונה, בשל כך כי הטלת הארנונה וגבייתה מנוגדת ל"חוקי ההקפאה".

ביסוד הבקשה לאישור עמדה, כאמור, הטענה כי העירייה אינה רשאית, עפ"י דיני ההקפאה, לחרוג משיטת חיוב גלריה בארנונה, כפי שנקבעה בסעיף 1.8 לצו הארנונה של העירייה לשנת הכספים 1985-1986, שזו לשונו:

" שטח יציע בבנין שלא למגורים יכלל בשטח היחידה אם גובה היציע עולה על 1.70 מטר וקיים מתקן קבוע לעליה. שטח יציע בעסקים המוגדרים בפריט 3.2.1 להלן יכלל בשטח היחידה אם גובהו עולה על 1.70 מטר, גם כאשר אין מתקן קבוע לעליה ליציע".

כלומר, המבקשת טענה כי העירייה לא הייתה רשאית להשית ארנונה בגין גלריות המצויות בנכסים, אשר מסווגים כנכסים שאינם משמשים למגורים, אלא אם גובהה של הגלריה מעל 1.70 מטר וקיים מתקן קבוע לעליה לגלריה.

בהמשך, מסרו הצדדים הודעה משותפת מטעמם, אשר תוקנה בהודעה נוספת (להלן: " ההודעה המתוקנת"). בהודעתם המתוקנת נמסר כי המבקשת, בהסכמת העירייה, תמחק מהתובענה ומהבקשה לאישורה כייצוגית את כל הטענות הנוגעות לחיוב גלריה, בנכסים המשמשים למגורים. כמו כן הודיעה העירייה בהודעה האמורה על חדילת גבייה בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות. עוד ציינה העירייה בהודעתה כי על פי רישומיה לא ניתן לדעת את מספר הנכסים אשר הבקשה לאישור רלוונטית להם, ולכן ביקשה כי היישום של הודעת החדילה יהיה על דרך של פרסום הודעה בשני עיתונים יומיים, הקוראת לנישומים הבאים בגדרי הקבוצה הייצוגית, לפנות לב"כ המבקשת. ב"כ המבקשת תעביר פניות נישומים אלה לעירייה, שתערוך בדיקה בנכס, ובהתאם לתוצאות הבדיקה יופחת שטח הגלריה משטח הנכס המחויב בארנונה. כמו כן, בגין כל נכס חדש שיש לחייבו בארנונה, אשר אינו משמש למגורים ואינו משמש לתעשיה או מלאכה, תבדוק העירייה האם לנכס גלריה, ואם קיימת גלריה ללא מתקן עליה קבוע, לא יחויב שטח הגלריה בארנונה.

ואכן, בהמשך, פרסמה העירייה בשני עיתונים יומיים, "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", הודעה הקוראת לנישומים הבאים בגדרי הקבוצה הייצוגית לפנות לב"כ המבקשת, כמפורט בהודעה המתוקנת.

לאחר הפרסום הגיעו לעירייה פניות ספורות בלבד להפחתת שטח גלריה מהשטח המחויב בארנונה (סעיף 20 לתגובת העירייה מיום 31.3.2012). לפיכך נחלקו דעות הצדדים בשאלה האם יש לשנות את אופן יישום הודעת החדילה מטעם העירייה. המבקשת מצידה הודיעה כי פנתה למומחה, על מנת שיערוך סקר שמטרתו לאמוד את מספר חברי הקבוצה (הודעת המבקשת מיום 21.3.2011). לטענת המבקשת מתוצאות סקר זה, אשר כלל מדגם של 131 עסקים, עולה כי מספר חברי הקבוצה עומד על כ-8000 נישומים (להלן: " הסקר").

העירייה מצידה התנגדה לבקשת המבקשת למינוי מומחה, טענה כי דרישת המבקשת אינה מעשית, וכי לא ניתן לראות בסקר שנערך לבקשת המבקשת אסמכתא להיקף הקבוצה הייצוגית. עוד ציינה העירייה בתגובתה כי בכל הודעות החיוב בנכסים שאינם משמשים למגורים, ולא רק בנכסים חדשים, נוספה הודעה שלפיה אם קיימת גלריה בנכס מתבקש הנישום להודיע לעירייה כי עליה לבדוק אם מתקיימים התנאים הפוטרים מחיוב ארנונה בגין שטח הגלריה (בקשת המבקשת מיום 21.3.2011, תגובת העירייה מיום 31.3.2011 ותשובת המבקשת מיום 3.4.2011).

ביום 25.5.2011 מסרה העירייה הודעת עדכון בכל הנוגע ל'חדילת הגבייה'. בהודעתה ציינה העירייה כי הופחת שטח הגלריה בנכסה של המבקשת. עוד ציינה, כי החל מיום 24.3.2011 עודכנה מערכת המיחשוב לחיוב וגביית ארנונה באופן שלפיו החל מיום 25.3.2011 כל הודעות החיוב המופקות, באופן יזום, בנכסים שאינם משמשים למגורים, כוללות תמיד הודעה, כי אם קיימת גלריה או יציע בנכס, מתבקש הנישום לבדוק בעירייה אם מתקיימים התנאים הפוטרים אותו מתשלום ארנונה בעבור שטח הגלריה. עוד הודיעה העירייה בהודעת העדכון, כי בדקה את הנכסים שבסקר ומצאה כי אין התאמה בין הנתונים שצוינו בסקר, לבין אלה המתקיימים בפועל.

ביום 30.5.2011 הגישה המבקשת תגובה להודעת העדכון מטעם העירייה. בין השאר טענה המבקשת בתגובתה כי העירייה הותירה בצו הארנונה לשנת 2011 נוסח בלתי חוקי ומטעה, שלפיו שטח גלריה בבניין ייכלל בשטח הבניין, אם גובה הגלריה עולה על 1.70 מטר, בלא התייחסות למתקן קבוע לעליה לגלריה.

ביום 23.11.2011 בהתאם להחלטתי מיום 1.6.2011 מסרה העירייה הודעת עדכון נוספת. בהודעתה הודיעה העירייה כי עד כה הגיעו אליה 33 פניות להפחתת שטח גלריה, בגין העדר מתקן עליה קבוע, מתוכן התקבלו 24 בקשות, ו-4 מהן התקבלו באופן חלקי. עוד ציינה העירייה כי היא ממשיכה להודיע לנישומים, במסגרת הודעות חיוב הארנונה המופקות באופן שוטף, כי אם הנכס כולל קומת גלריה או יציע ללא מתקן עליה קבוע, על הנישום לפנות לעירייה לבדיקת העניין.